משחקי נסיעות

 נסיעות ארוכות עם ילדים זו משימה.

כשיש שלושה מעוכים במושב האחורי המשימה גדולה עוד יותר.

לקראת עוד נסיעה ארוכה, חיפשתי דרכים להקל את האתגר.

ברשת העברית מצאתי שלל רעיונות מעולים - שמחייבים מעורבות הורית, ויצירתיות הורית גבוהה יחסית. למשל: 20 שאלות, משחקי חרוזים, מי רואה? וכדומה. כשאני עייפה בעצמי, קשה לי לנהל את המשחקים האלה בהצלחה.

מה עושים כשרוצים קצת זמן שקט בנסיעה אבל לא רוצים מסכים?

פונים למומחים לנסיעות ארוכות: האמריקאים. אצלם נסיעה ארוכה זה 20 שעות. ירידה לאילת זה לגמרי בקטנה.

הודות לרשת החברתית פינטרסט יכולתי למצוא בקלות שלל רעיונות לפעילות שיעזרו להעביר את הזמן. חלקם כולל קניית משחקים קטנים ויצירה שדורשת מקום - שאין כששלושה יושבים במושב האחורי. אז התמקדתי ברעיונות שדורשים מעט מקום.

אחד הרעיונות הבולטים הוא סוגי scavenger hunt. "חפש את המטמון" על דף. בחרתי לתרגם ל"מצוד" כדי לא לבלבל את הילדים עם המשחק המקורי. הילדים מקבלים רשימה ארוכה של דברים שצריכים למצוא במהלך הנסיעה: 

סוגי כלי רכב (משאית אפר, מערבל בטון, מיכלית, ניידת משטרה, רכב ירוק). צריך לקחת בחשבון שבסופי שבוע כמעט ואין משאיות על הכביש ואילו באמצע שבוע יש שפע ומגוון. ליד הגבול יהיה קל יותר למצוא רכב צבאי ורק בתוך הערים נמצא אוטו זבל.

חברות של כלי רכב (טויוטה, פורד, אאודי). אחרי שסיננתי את הרכבים האמריקאים והתאמתי לשוק המקומי, הופתענו כשבמשך שלוש שעות לא היתה אפילו פיאט אחת.

תמרורים. גם כאן צריך לחשוב על יעד הנסיעה. בנסיעה למדבר יהודה יככבו "זהירות גמלים", "זהירות יעלים" ו"אבנים מתדרדרות", למשל. בתוך העיר יש תמרורים אחרים.

דברים שרואים בדרך (תחנת אוטובוס, חברות דלק, שלטים של רט"ג). אם מתחשק לכם להשקיע אפשר להטמיע כאן אתרים מיוחדים יותר שעוברים בדרך, שמות של יישובים מסויימים וכדומה.

מה עושים כשנמצאים בנוף לא מאוד מגוון או בדרך שוממת יחסית? בשביל זה יש את דפי I spy, שזו גרסת דף העבודה העצמי למשחק המוכר "מי רואה?"

מאחר והמשחק ויזואלי לא היה צורך בהתאמה אלא רק להוריד את הנושאים האהובים יותר על הילדים הפרטיים. באתר הזה יש אוסף ממש מגוון וחינמי של המשחקים האלה.

בפועל ניילנתי את הדפים והבאתי גם טושים מחיקים. הצד האחורי של הדפים שימש לציור חופשי ומשחקים שמצריכים כתיבה/ציור כמו "איש תלוי", "ארץ עיר" ו"איקס עיגול".

רעיון נוסף שעלה הרבה הוא אוסף שאלות פתוחות שמטרתן לעורר שיחה, חשיבה ומשוב עצמי. זה כבר מחייב מעורבות הורים אבל הרבה יותר מונחה ואינו מחייב יצירתיות ולכן ידידותי יותר לאלו שממש צריכים עוד כוס קפה. להפתעתי הרבה זה היה המשחק האהוב ביותר על הילדים.

את קבצי המשחקים בעברית שאני יצרתי אפשר להוריד מתקיית ה DRIVE. הם בכוונה שמורים בword, תרגישו חופשי לערוך. 

נסיעה נעימה 

חולצות למורים

תלמידים אוהבים להתלונן על כך שהם מחוייבים לבוא עם תלבושת אחידה בעוד אנחנו, המורים, יכולים ללבוש מה שאנחנו רוצים. אמנם אין למורים תלבושת אחידה אבל יש דרישות לבוש.
אחת המגבלות הבולטות היא צניעות מסויימת הנדרשת, ושאינה תמיד מתאימה לקוד האופנה הנוכחי בחנויות. לא מדובר בבית ספר דתי, אלא בבית ספר שבו לומדים בני נוער. קל היה לי לקבל שמורות צעירות המתלבשות באופן מעט חושפני יבלבלו את הנערים המתבגרים. הופתעתי מכנותם כשהתייחסו גם אל קו המחשוף של מורות ותיקות הרחוקות שנות אור (סליחה) מאידאל היופי. מסתבר שלא משנה כמה המורה זקנה, שמנה או מכוערת, אצם העובדה שיש לה את חלקי מערכת הרבייה הנקביים זה בהחלט מספיק כדי להוציא נערים מתבגרים מריכוז.
אז החולצה צריכה לאפשר להתכופף בלי שיראו את החזיה, המכנסיים צריכים לאפשר להרים מהרצפה בלי שייראו את התחתונים וכו'.
אצלי המגבלות האלה משתלבות עם חוסר חיבה מופגן לקניית בגדים. לצערי, העבודה מחייבת גם מראה ייצוגי במידה מסויימת אז כשחולצה מתמלאת חורים, אין ברירה וצריך לקנות חדשה.
אחד הפתרונות שמצאתי לשילוב בין כל המגבלות יחד עם נוחות והומור הם שלל אתרים המציעים חולצות עם כיתובים משעשעים במגוון נושאים. אחרי התלבטות ארוכה, קניתי כמה חולצות עם בדיחות הנוגעות לבית הספר ומקצוע ההוראה שלי, מדעים. התגובות היו חיוביות מאוד הן מצד התלמידים והן מצד הקולגות. אם זנחתי חולצה מסויימת לתקופה היו מי שהזכירו לי שמזמן לא לבשתי אותה או הערות בסגנון "החולצה X היתה הרבה יותר מתאימה היום".
אז הנה כמה רעיונות לחולצות מורים וקישורים לאתרים:

מאתר skreened

מהאתר teacher's t-shirts

אלו מאחד האתרים היותר מוצלחים שמצאתי zazzle

מהאתר lookhuman

מהאתר iloveapparel

מכירים עוד אתרים מוצלחים?
אשמח לשמוע

ממים לכיתה

ממים זאת אחת מתופעות הרשת החביבות עלי ועל אנשים רבים. קל מאוד ליצור אותם ויש גם לא מעט אתרים המאפשרים ליצור אותם בלי הרשמה, שזה תמיד נחמד. למשל האתר הזה.

אחד הדברים האהובים עלי בללמד חט"ב היא שזה הגיל שבו מתחילים להבין ציניות ואז התלמידים מחפשים הזדמנויות ליישם את היכולת החדשה. אני בעד לשלב הומור בהוראה ושמחה לאפשר להם לנסות. לרוב זה לא מצליח להם ואז זה אפילו עוד יותר מצחיק (אותי לפחות). הומור מאפשר הרבה פעמים לעבור בקלילות על נקודה שהתייחסות רצינית אליה עשויה להביך את התלמיד וליצור נכונות לשיתוף פעולה במקום המנעות.

ממים זאת דרך נחמדה לשלב הומור בהוראה. יש כמה דרכים לעשות את זה:
א. לשלב במצגת של השיעור
ב. להדפיס ולתלות בכיתה (הבעיה היא שגונבים אותם לכיתות אחרות)
ג. לשלוח בקבוצת וואטסאפ של הכיתה
ד. לשלב במשימות מתוקשבות

אני בטוחה שיש עוד.
הנה כמה ממים שהכנתי והשתמשתי.

תופעות המוכיחות את המבנה החלקיקי של החומר - חלק 3

בחלק הראשון של המאמר סקרתי שלוש תופעות המסייעות להוכיח את נכונותו של המודל החלקיקי של החומר על פני המודל הרציף של החומר. 
התופעות הן: 1. ניתן לדחוס גז, 2. המסת סוכר במים לא משנה את נפחם 3. פעפוע.
בחלק השני סקרתי את תופעה רביעית -  לחץ בדגש על לחץ האוויר.

עכשיו נמשיך לחלק השלישי:

תופעה חמישית: גז ממלא את כל נפח הכלי ואילו נוזל ומוצק לא.

או במילים אחרות: בין חלקיקי הנוזל והגז יש כוחות משיכה ואילו בין חלקיקי הגז אין כוחות משיכה.

הטענה שמעלה המודל החלקיקי היא שקיום כוחות המשיכה הללו הוא שמגביל את הנפח של הנוזל והמוצק. במוצק כוחות המשיכה חזקים מידי כדי לנוכל להדגימם בניסוי אך עבור נוזלים קיימות כמה הדגמות יפות:
בועות סבון - במעבדות רבות יש צורות שונות ליצירת צורות יפות מסבון נוזלי. למשל קוביה וטטראדר:

הדגמה יפה מתקבלת כאשר נושפים בצורות אלו להפקת בועות סבון. אם נשאל את התלמידים רבים יחשבו שהבועות ייצאו בצורת משולש או ריבוע. בפועל תמיד מתקבלת צורת כדור. כאן אפשר להסביר על היות הכדור הצורה בעלת היחס שטח פנים לנפח הקטן ביותר. עקב כך, הקושי שמופעל על כוחות המשיכה בין החלקיקים קטן יותר.
מבנה החלקיקים בצורת כדור:

עוד הדגמה יפה עם סבון נוזלי היא יצירת טבעת מתכת אשר לאורכה נקשר חוט. ניתן למשוך את החוט ולהגדיל את הבועה.

אחת ההדגמות החביבות עלי היא הצפה של סיכת תפירה על פני מים.
המודל החלקיקי לתופעה נראה כך:

כוחות המשיכה שבין חלקיקי המים חזקים מספיק בכדי להציף את הסיכה. הצפת הסיכה עצמה דורשת מעט מיומנות. דווקא הנסיונות הכושלים מוכיחים לתלמידים שזה אינו מובן מאליו שהסיכה מצליחה לצוף. אחת הדרכים להקל על הצפת הסיכה היא להעזר בנייר סינון. מניחים את הסיכה על פני נייר הסינון וטובלים אותם באיטיות במים כך שהנייר צף ומעליו הסיכה. בהמשך משקעים בעדינות את הנייר והסיכה ממשיכה לצוף.

הדגמות נוספות לכוחות המשיכה בין חלקיקי המים:
 "כוס קידוש" - מילוי כוס עד מעל לשפה כפי שנהוג בקידוש של יום שישי. המים (אפשר כמובן לצבוע בצבע אדום לשם האפקט ה"קידושי") יוצרים גבעה מעל לשפת הכוס. יש לוודא כי שפת הכוס חלקה. כוס כימית עם פיה לא תתאים להדגמה זו אך כוס חד פעמית תעבוד מצויין (או כמובן, כוס קידוש).
"הדבקת" שתי זכוכיות נושא בעזרת טיפת מים.
סרטונים של חרקים העומדים על המים - ניתן לרוב לראות את השקע שיוצר משקל הגוף של החרק במים.

העשרה - כיצד פועל דבק

תופעה שישית - צמיגות משתנה בנוזלים שונים

את תופעת הצמיגות התלמידים פוגשים בשלב מוקדם יותר של השנה כאשר לומדים על התכונות המאפיינות נוזל לעומת תכונות הגז והמוצק. יחד עם זאת, רק כעת נוכל להציע הסבר מדוע לנוזלים שונים יש צמיגות שונה - כוחות המשיכה בין החלקיקים שונים בכוחם בנוזלים שונים. כלל שהצמיגות גבוהה יותר כך כוחות המשיכה חזקים יותר.

תופעה שביעית - מוצקים שומרים על צורה קבועה

מתחילים בפעילות מיון של מוצקים מחומרים שונים לפי קריטריונים: האם החומר זורם? האם אלסטי? האם בעל צורה קבועה (ללא הפעלת כוח)? האם נפחו קבוע? האם קשה או רך?
לתלמידים קל לקבל כי מוצק הוא בעל צורה קבועה ונפח קבוע. הם גם יסכימו שמוצק לא זורם, עד שנשאל על אבקה. האם אבקה היא מוצק? ניתן להדגים עם עדשים, אורז, סוכר או חול שכאשר נשפוך אבקה לכלי, היא תקבל את צורת הכלי. תכונה השייכת לנוזלים. אבקה אינה נוזל מאחר והיא מורכבת מחלקיקים מוצקים. היא גם אינה זורמת - אנו יכולים ליצור ערמה או ליצור חור במרכז הערמה והם יישארו כך, בניגוד לנוזל בו לאחר שניצור חור, החור מייד יתמלא.

המוצקים מתחלקים לשניים:
1. מוצקים גבישיים - בהם לחלקיקים יש מבנה מסודר ואופייני.
     כאן ניתן להוסיף העשרה על קוואזיגבישים ולהתייחס לפרס הנובל שקיבל דן שכטמן מהטכניון על גילויים.
2. מוצקים שאינם גבישיים - בהם לחלקיקים אין מבנה וסדר אופייני.
כאן אני נתקלת בהתלבטות, במיוחד עבור תלמידים מתקשים. השאלות שמציג משרד החינוך (במיצ"ב, במפמ"רים, בערכות הלה) מתייחסות רק למוצקים גבישיים ולכן מבנה מסודר מוגדר כאחת מתכונות המוצק. מה חשוב יותר עבור תלמיד מתקשה, שסביר שלא ימשיך ללימודי מדעים ברמות גבוהות (אפילו לא בתיכון), לשמוע את האמת המלאה או רק את החלק שיאפשר לו לעבור בקלות יותר את המבחן?

קיימים מספר חומרים המתגבשים במהירות ואשר ניתן לעקוב אחרי היווצרותם במיקרוסקופ במעבדה. אני משתמשת בחומרים: נתרן תיוסולפט, סודיום אצטט, אשלגן יודי ונחושת כלורית. היתרון של רבעייה זו היא שצורת הגביש של כל חומר שונה. ניתן לצפות באופן כיתתי בעזרת מצלמה על הלוח. זה מאפשר למורה הכוונה ברורה יותר. אני מעדיפה להציב עמדות מיקרוסקופ ולאפשר לתלמידים לעבור בניהן. התלמידים מתבקשים לצייר במחברת את הגבישים שראו. ציור מתצפית זו מיומנות קשה עבור רוב התלמידים ודווקא גבישים הם יחסית קלים לציור.

תופעות המוכיחות את המבנה החלקיקי של החומר - חלק 2

בחלק הראשון של המאמר סקרתי שלוש תופעות המסייעות להוכיח את נכונותו של המודל החלקיקי של החומר על פני המודל הרציף של החומר.
התופעות הן: 1. ניתן לדחוס גז, 2. המסת סוכר במים לא משנה את נפחם 3. פעפוע.
בחלק השני נמשיך בסקירת התופעות:

תופעה רביעית - לחץ

מתחילים בהסבר מהו לחץ: הכוח המופעל על יחידת שטח. מאחר ובכיתה ז' עדיין לא מדברים על כוחות קל להמחיש לתלמידים את הכוונה בעזרת איור:

בשני המקרים מופעל אותו לחץ (חץ עבה), אך הוא מופעל על שטח שונה. באיור הימיני הלחץ מופעל על שטח קטן (חץ דק בודד) ואילו באיור השמאלי הלחץ מופעל על שטח גדול (הרבה חצים דקים).
כדי לבסס את ההבחנה ניתן להציג שימושים לתופעה זו:
א. מיטת פקיר

לפקיר לא כואב לשכב על המסמרים מאחר ומשקל גופו מתפזר על פני הרבה מסמרים - שטח גדול.

ב. סנדלי מוקשים

יש צורך בלחץ שמפעיל משקל ממוצע של אדם בוגר בכדי להפעיל מוקש נגד אדם. סנדלי המוקשים מפזרים את הכוח שמפעיל המשקל על פני שטח גדול ולכן הלחץ בכל נקודה קטן יותר והסיכוי להפעלת המוקש קטן יותר.

התלמידים מקבלים דף עם התמונות כדי להדביק ליד ההסברים במחברת. באופן זה ההסבר נהיה חזותי יותר ובזמן חזרה על החומר קל יותר לתלמידים להזכר בדוגמאות.

כיצד ניתן לשנות לחץ של גז בכלי?

לחץ גז נמדד לפי מספר ההתנגשויות של החלקיקים בדפנות הכלי. אילו דרכים יש לשנות את מספר ההתנגשויות? התלמידים מקבלים את האיורים ועליהם להשלים את ציור החלקיקים עבור כל אחת מהאפשרויות, ולנמק את שינוי הלחץ.

א. לשנות את מספר החלקיקים בכלי:

ב. לשנות את גודל הכלי:

ג. שינוי הטמפרטורה של הגז

לחץ גז הוא אחד הנושאים שבהם קיים מגוון גדול מאוד של ניסויים שניתן לערוך בקלות בכיתה וההתלבטות תמיד היא על מה לוותר מפאת חוסר זמן.

הניסוי שאני אוהבת לעשות, ושגם לוקח שיעור שלם, הוא הוצאה והכנסה של ביצה קשה לבקבוק קוני.

תנאים מקדימים: כאשר מבשלים את הביצים כדאי לוודא כי בועת האוויר נוצרת בצד הצר או הרחב של האליפסה הביצתית ולא לאורך הביצה. היווצרות השקע שיוצרת בועת האוויר בצידי הביצה עשויה לפגוע בניסוי בכך שלא יווצר אוטם מלא סביב הביצה אלא יתאפשר מעבר אוויר לא רצוי. כאשר קולפים את הביצה יש לוודא שהיא נשארת חלקה ולא "נפצעת" אחרת היא עשויה להתפרק במהלך הניסוי, או לאפשר מעבר אוויר לא רצוי. כדאי כמובן להכין לפחות ביצה אחת עודפת. בעת התחלת הניסוי הביצה צריכה להיות לחה אך לא רטובה. הבקבוק הקוני צריך להיות בעל פתח מעט קטן יותר מהיקף הביצה.

שלב 1 - הכנסת הביצה: מניחים את הבקבוק הקוני מעל גזיה דולקת ומחממים את האוויר שבתוכו. בתחילה יופיעו אדי מים על צידי הבקבוק ולאחר מכן ייעלמו. סוגרים את האש ומניחים את הביצה. עוברים על ההסבר כיצד החימום השפיע על הלחץ בבקבוק - הפעם מאחר והבקבוק היה פתוח החימום גרם לעלית הלחץ בכלי וליציאת החלקיקים החוצה. הנחת הביצה כפקק מונעת מחלקיקים להכנס חזרה אל הבקבוק כעת כשהוא מתקרר. התקררות האוויר בבקבוק גורמת לירידת לחץ הגז בתוך הבקבוק לעומת הלחץ החיצוני שמפעיל האוויר שבחדר. לאחר מספר דקות הביצה מתחילה להחליק פנימה "בלי לגעת". 

שלב 2 - הוצאת הביצה: הופכים את הבקבוק ומניעים אותו עד שהביצה מתיישבת על הפתח בצורה אורכית. מחזיקים בעזרת מגבת או צבת מתאימה בצוואר הבקבוק ומחממים את תחתיתו. החימום גורם לעליית הלחץ בכלי שדוחף את הביצה החוצה.

שלב 3 - הכנסת הביצה: זה טריק חביב ביותר המראה כי לחץ הגז יכול לגבור על כוח המשיכה: לוקחים סיכת תפירה ואת הקצה החד שלה תוקעים בתחתיתו של נר יומולדת או נר חנוכה (העיקר שיהיה קטן וקל). את הצד השני של הסיכה תוקעים בקצה הצר של הביצה. מדליקים את הנר ומניחים את הבקבוק הקוני מעליו כך שהביצה מונחת על פיית הבקבוק ואוטמת מעבר אוויר. תוך שניות הנר מסיים לכלות את החמצן בבקבוק, הלחץ בתוך הבקבוק יורד (הקטנת מספר החלקיקים) והביצה נשאבת פנימיה - בתנועה כלפי מעלה מאחר והחזקנו את הבקבוק מעל הנר.

שלב 4 - הוצאת הביצה: מטפטפים מעט אצטון לתוך הכלי והופכים את הבקבוק כך שהביצה תתיישב על הפתח. האצטון מתאדה ומגדיל את מספר חלקיקי הגז בתוך הכלי. הביצה מחליקה החוצה במהירות.

לכל אורך הניסוי התלמידים מקבלים איורים של הבקבוק והביצה המתאימים ומוסיפים על האיור את כיוון תנועת הביצה ואיור של החלקיקים עם רישום עליה/ירידה בלחץ הגז.

קיימים עוד ניסויים רבים של לחץ גז. הקלאסיים המופיעים בספרי הלימוד כמו העפת פקק של בקבוק בעזרת הגדלת לחץ הגז (חימום או תגובה כימית בין חומץ וסודה לשתיה), כיווץ פחית שחוממה והוכנה למים קרים, ניפות בלון בתוך בקבוק שבקצהו יש חור והשוואה למצב בו סוגרים את החור בקצה הבקבוק ועוד.

כיצד מודדים את לחץ האוויר?
גילוי לחץ האוויר הוביל להוכחות הראשונות לקיומו של הריק. קיים פרק בשם "סוד הריק" של הסדרה "סופי לעת עתה" הזמין ביוטיוב המדגים חלק זה בצורה יפה.
תלמידים מקבלים דף שאלות המלווה את הצפיה בסרטון. על דף השאלות אני מוסיפה QR Code:

כך כאשר ירצו יוכלו לחזור אל הסרטון בקלות בעזרת סריקת הקוד בטלפון הנייד. במידה והצפייה ניתנת כשיעורי בית, הקוד מוודא שיגיעו אל הסרטון הרצוי.

מדובר בחידה שהתחילה אצל גלילאו ונפתרה על ידי תלמידו טוריצ'לי. טוריצ'לי היה הראשון לבנות מד לחץ אוויר - ברומטר בעזרת כספית.

זה המקום להסביר את שינוי לחץ האוויר בין מקומות גבוהים ונמוכים ו"למה יש לחץ באוזניים". לכיתות חזקות ניתן להוסיף הסבר על שינוי טמפרטורת הרתיחה בהתאם לגובה - וללחץ האוויר.

המשך תופעות המוכיחות את המבנה החלקיקי של החומר בחלק השלישי.
ניתן להוריד את האיורים כדפי העבודה באתר TPT לאחר הרשמה (חינמית) קצרה

תופעות המוכיחות את המודל החלקיקי של החומר - חלק 1

לאחר שבשיעור הפתיחה ערערנו את הבטחון העצמי של התלמידים במה שהם חושבים שהם יודעים, הגיע הזמן לבסס ידיעה חדשה. הפעם, לא כי מישהו אמר להם, אלא כי הם אספו ראיות בעצמם בעזרת ניסויים מדעיים - כאלה שנוכל לחזור עליהם שוב ושוב ולקבל תמיד את אותה תשובה. כי ככה זה במדע. ומה שלא מתנהג ככה הוא לא מדע. נקודה.

תופעה ראשונה - ניתן לדחוס גז

מחלקים לתלמידים מזרקים עם פקקים ומבקשים שיתנסו בדחיסת האוויר במזרק כאשר הפקק סגור.

 התלמידים מקבלים את האיור הבא להדבקה במחברת כתזכורת לניסוי שבוצע.

בשלב הבא התלמידים מקבלים את האיור הבא:

כעת עליהם לצייר חמישה חלקיקים בכל מזרק. האיור הופך את שינוי המרחק בין החלקיקים לחזותי וברור.

תופעה שניה - המסת סוכר במים לא משנה את נפחם.

הוכחנו שבין חלקיקי הגז יש רווחים אבל איך נוכיח שגם בנוזל יש רווחים? מודדים במשורה נפח נתון של מים וממיסים בתוכה סוכר. נפח הנוזל אינו משתנה. ניתן למדוד את המסה כדי להוכיח את הוספת החומר וכי הוא לא יצא באיזו דרך מסתורית. לאן נעלם הסוכר? ברווחים שבין חלקיקי המים.

תופעה שלישית - תנועה עצמית של חלקיקים (פעפוע/דיפוזיה)

בשלב הראשון עורכים הכרות עם נייר לקמוס כחול ואדום. נוגעים בנייר עם חומצה ובסיס ומתעדים את שינוי הצבע:

התלמידים מדביקים את האיור במחברת וצובעים בהתאם לתוצאות.

בשלב השני, תולים נייר לקמוס בשני בקבוקי קוני שבתחתיתם נייר סופג עליו טופטפו כמה טיפות חומצה/בסיס.

התלמידים מוסיפים על הציור את המילים המתאימות (חומצה/בסיס) וצובעים בהתאם. ניסוי זה מראה כי נייר הלקמוס משנה את צבעו גם כאשר אין מגע בין הנייר לחומצה/בסיס. כלומר, חלקיקי החומר הגיעו איכשהו, בלי עזרה, אל הנייר.

גורמים המשפיעים על מהירות הפעפוע:

1. מסת החלקיקים:

זה אחד הניסויים האהובים עלי בכל השנה. לוקחים צינור זכוכית ארוך ומציבים אותו על סטטיב כך שיהיה מורם וקל לצפיה. מכינים מראש פס נייר לקמוס צהוב (שמגיב גם לחומצה וגם לבסיס) העובר לכל אורך פנים הצינור. לוקחים שתי כוסות פלסטיק שבתחתיתן נייר סופג. באחת מטפטפים חומצה (מימן כלורי) ובשניה בסיס (אמוניה). מחברים את הכוסות בו זמנית לשני צידי הצינור ומחכים.

באופן מיידי ניתן לראות את שינוי הצבע של הנייר בעוד החומצה והבסיס מפעפעים לאורך הצינור. ניכר כי אינם פעפעים בקצב שווה. בנקודת המפגש בין החלקיקים מתקבלת טבעת עשן לבנה (כדאי למורה ללבוש חולצה שחורה באותו יום כדי להקל על הצפיה). הטבעת היא תוצאה של התגובה בין החומצה לבסיס ומהווה הוכחה למגע בין החומרים.

תוך כדי הניסוי התלמידים משלימים על האיור את מיקום החומצה והבסיס, השינוי ההדרגתי בצבע לבסוף הופעת טבעת העשן.

2. מצב הצבירה של החומר

עד כה הדגמנו פעפוע בגז וראינו שהוא מהיר יחסית

עורכים פעפוע בנוזלים ורואים שהקצב איטי בהרבה.

החביב עלי הוא הניסוי של פעפוע תרכיז פטל ומים. בכיתות חלשות אני עורכת הדגמה בכיתה והתלמידים רואים בשיעור הבא את התקדמות הפעפוע. טיפ - לשים שכבת שמן מעל המים. מקטין סיכוי להייוצרות פטריות והתרבות חיידקים בתוך הניסוי ובכך מאריך את חיי המדף שלו. כבר ביום השני רואים את הפעפוע אך לפעפוע מלא יש לחכות מעל שבוע.

בכיתות חזקות התלמידים מקבלים את הניסוי כעבודת בית אותה הם צריכים לתעד על ידי צילום כוס הניסוי מידי יום בשעה קבועה.

3. טמפרטורת החומר

אני מחלקת לתלמידים טבלה עם מהירות חלקיקי חמצן בטמפ' שונות ואנו מתרגלים בניה וציור של גרף. אני משתדלת לתרגל איור גרפים על נייר, לפעמים נייר מילימטרי ורק לקראת סוף השנה או בכיתה ח' אני מבקשת אקסל. לדעתי עצם האיור מגדיל את המעורבות וההבנה של התלמיד במשמעות החלקים השונים של הגרף. דברים שאקסל עושה לבד ואח"כ נלקח כמובן מאליו ולכן מתעלמים מחשיבותם. למשל, חשיבות קנה מידה וייצוג היחידות בצירים.

בכיתות חזקות בהן ניסוי הפעפוע בנוזלים ניתן הביתה, ניתן ציון בונוס למי שמציב שתי כוסות לניסוי - אחת בטמפ' החדר ואחת במקרר, כדי לראות השפעה של טמפרטורה.

המשך היחידה בחלק השני

ניתן להוריד את דפי העבודה בחינם באתר TPT לאחר הרשמה (חינמית) קצרה.

המבנה החלקיקי של החומר - חשיפה

אופן סידור חומר הלימוד בתוכנית הלימודים יוצר מצב בו התלמידים למדו מהמורה לביולוגיה על קיומם של אטומים ומולקולות, בליווי אמירה כללית שזה מה שבונה את החומרים, הרבה לפני שהמורה לפיזיקה מדבר על חלקיקים.
כל זה לא מפריע לתפיסה השגויה של התלמידים לגבי מבנה החומר להישאר איתנה.
את נושא החלקיקים אני מתחילה בחלוקה לתלמידים ציור ובו בקבוק קוני ריק. התלמידים מקבלים הוראה לצייר את האוויר הממלא את הבקבוק כפי שהיה נראה דרך "משקפי קסם", אילו יכלו להגדיל ולצבוע את האוויר. בשלב השני, התלמידים מוזמנים אל הלוח לצייר את תפיסתם לגבי מבנה האוויר.
רוב התלמידים מציירים את האוויר כחומר רציף (צובעים באחידות את כל הבקבוק) או מציירים גרסה כלשהי של עננים. עם קצת עידוד להבעת דעה שטרם הופיעה על הלוח, יגיע גם מי שיצייר סוג של עיגולים. אני משאירה על הלוח שני ציורים המייצגים את שתי הגישות ששלטו במדע במשך שנים  - עמדתם של אריסטו ואפלטון כי האוויר רציף ועמדתו של דמוקריטוס שהחומר בנוי חלקיקים בניהם רווחים.
מאחר ורוב התלמידים שמעו את שמותיהם של אריסטו ואפלטון בשלב כלשהו, עמדתם מתחזקת בתפיסת האוויר הרציף. אני מבקשת מתלמיד המייצג כל אחת מהגישות לנסות להגן על עמדתו תוך שאני מקשה בעיקר על המחזיק בגישת החלקיקים. בתום חלק זה אנו עורכים הצבעה בכיתה בה רוב התלמידים שוכנעו כי האוויר רציף. עד כה, התלמידים שהציעו את רעיון החלקיקים עשו זאת כי ראו תמונה בספר הלימוד או פוסטר מדעי איפשהו אך אין להם יכולת לנמק את צדקתם.
רק בשלב הזה, נכתבת כותרת השיעור על הלוח - "המבנה החלקיקי של החומר" והתלמידים מקבלים לראשונה תשובה ברורה ממני לגבי עמדת המדע הנוכחי בויכוח. המטרה בכל ההקדמה היא לעורר אצל התלמידים חשיבה עצמאית. תופעה שמעציבה אותי במיוחד אצל תלמידים נבונים היא הרצון שלהם שפשוט יגלו להם את התשובה מבלי שיצטרכו לחשוב. לכן לאורך הלימוד אני מעודדת אותם לדרוש ממני להוכיח להם חוקי מדע שונים. לא תמיד אפשר לעשות זאת במסגרת מעבדה של חט"ב אך בחומר הלימודי של כיתה ז' זה אפשרי כמעט בכל השלבים.
אני מציגה בפניהם את עיקרי הרעיון של המודל החלקיקי של החומר ואת ההבדלים בין מצבי הצבירה כפי שמסביר זאת המודל. לסיום התלמידים מקבלים דף עבודה ובו קיימת אנלוגיה בין שלושת מצבי הצבירה ובין ציבור אוהדי כדורגל. השחקנים המפוזרים על המגרש מייצגים את מצב הגז, התורים המבולגנים והצפופים בכניסה לאצטדיון מייצגים את הנוזל ואילו הקהל המסודר במושביו מייצג את המוצק. הדף צולם מזמן על ידי מורה אחרת מספר לימוד שאיני יודעת את שמו.